אני מתגעגעת, אבל עם הגעגוע בא גם הפחד
כך אגיד לך אם תשאל
וכתשובה אתה תופתע, מדוע פחד? ממה את מפחדת?
תצחק איתי כעידוד ותגיד לי, את הרי כולך פחד חיובי
אז אני אחייך, אך יהיה זה חיוך עצוב
תראה, אנחנו באים מעולמות שונים לגמרי
נפגעתי מכך בעבר, אולי לא פגיעה שהרסה אותי
להפך, הפגיעה ההיא בנתה אותי
אבל היא בכל זאת פגיעה, ניסיון לא קל מהעבר
לא קל לי להיפתח בפני אנשים
גם אם אתה לא סתם אנשים, אני יודעת
ואני יודעת, אני לא מדברת הרבה
גם כשאני לא עייפה
תאמין לי, אני יודעת
עכשיו אני נזכרת
איך תמיד כשלבי החל קצת להשתולל
גם אם לא שמתי פעמיי לכך
הייתה פתאום
שתיקה
שתיקה שהראתה
שתיקה שרצתה רק להניח ראשה
להתכרבל
בשתיקה
ממה אני מפחדת אתה שואל?
אני מפחדת מהשתיקה הזאת
מהגעגועים האלה
הם תקפו אותי כשהלכת
הם תוקפים אותי תמיד
אני מפחדת מהם
לא יודעת מה הפירוש שלהם
לא יודעת אם אתה זה שאחראי להם
לא יודעת מה לחשוב
אהבתי את התחושה ההיא
התחושה שהייתה חסרה לי
אבל אני לא יודעת
פשוט לא יודעת
אני מפחדת,
אני מפחדת.







