את השיר הזה כתבתי במהלך כיתה י"ב, שנה שעברה או לפני שנתיים בעצם (איך שהזמן טס), במסגרת מגמת ספרות. יש בו המון מטאפורות ואני חושבת שכל אחד יכול למצוא בו כל כך הרבה דברים שיקבילו לו לחיים.. פשוט וקל, גורם לחשוב. איך אני אוהבת מטאפורות..
---
צעדים קטנים מרפרפים בקלילות
על האדמה הרכה
פכפוך נחל הזורם
על כנפי הדמיון
על כנפי הציפור, הדרור
אשר צוללת, מסתכלת
ורגליים נחבטות בגופה
מחוברות לגוף הקטנטן שמעלה
עולמות שלמים נגלים לעיניה
מלאים צבעים, צורות
שמות וחבירות
הרוח נושאת אותה
אך למרות זאת
הדרור נעה
בחופשיות
באהבה
ועם נשמה.
;){kind=link}