עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"הפסק לחפש את הדרך אל האושר, התחל לראות את האושר שבדרך."
כתיבה היא הדרך שלי אל האושר :)

מוזמנים להגיב, לאהוב, לדבר.. אשמח לכל דבר :)
וכיוון שאין פה אפשרות לפרטי.. מוזמנים באינסטגרם such_random. תרגישו חופשי!
חברים
יהלוםVenusBlacKEyesיותםDo what I wantSurvives
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
לשם עפות ציפורים/יראת

לשם עפות ציפורים בעיניים סגורות:
צוללות חסרות דאגות
ומחכות.

תהום שהיה ולעולם לא ישוב
ריח ההדר והפריחה
עפות אל הלא נודע
מעבר לכל דמיון
סיפור ללא שם
•  פרק 1
•  פרק 2
Built by Shrapnel
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4

ילד שלי

30/10/2016 20:27
YN71
צבא, געגועים, כאב, אהבה, שירים
הכאב
אם צורחת את שמו
לאן עזבת, לאן?
איך השארת אותי פה לבד?

אני פה אמא!
אני פה
הלכתי לפזר את האושר שלי למעלה

אבל איפה אתה
ילד שלי
יש קצינים בדלת
אני מפחדת ילד שלי

תפחדי אמא, זה בסדר
תצרחי אמא
תעשי הכל
הקצינים יכולים להגיד לך כל דבר
את חזקה אמא

אבל הדמעות
הן לא מפסיקות לזלוג
והגרון כואב
נחנק מהכאב

תמיד לימדת אותי אמא
אפשר לבכות ולכאוב
אפשר תמיד לדעוך ולשקוע
אבל צריך תמיד
תמיד!

...

אבל ילד שלי,

...

אמא
הכל נקטע באחת
נכון אמא?

תמיד להאמין ולאהוב
תמיד לבחור בחיים
תמיד להמשיך
תמיד למצוא את האור

אבל החושך כל כך גדול
החושך כל כך גדול...

אמא שלי, יקרה שלי
הילד שלך לנצח ישאר ילד
לנצח ישאר 
הכאב
גם הוא ישאר בך 
והגרון שלך ישרוף וישרוף

...

ילד שלי...

...

אמא
אני לא אחזור

...

אם תצרח בשמו
אם תבכה את שמו
אבל

הוא לעולם לא יחזור
רק הרוח תישאר

...

אתה
אתה לעולם לא תחזור.

אבל הרוח
היא
תישאר.
הרוח תישאר...


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: