עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"הפסק לחפש את הדרך אל האושר, התחל לראות את האושר שבדרך."
כתיבה היא הדרך שלי אל האושר :)

מוזמנים להגיב, לאהוב, לדבר.. אשמח לכל דבר :)
וכיוון שאין פה אפשרות לפרטי.. מוזמנים באינסטגרם such_random. תרגישו חופשי!
חברים
יהלוםsunshineBlacKEyesיותםDo what I wantIM AL
Survives
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
לשם עפות ציפורים/יראת

לשם עפות ציפורים בעיניים סגורות:
צוללות חסרות דאגות
ומחכות.

תהום שהיה ולעולם לא ישוב
ריח ההדר והפריחה
עפות אל הלא נודע
מעבר לכל דמיון
סיפור ללא שם
•  פרק 1
•  פרק 2
Built by Shrapnel
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4

Built by Shrapnel | נבנית מרסיסים - פרק 1

25/11/2016 09:37
YN71
סיפורים, החיים
1

הרמתי את מבטי לשמיים. היה זה לילה יחסית מעונן, הכוכבים הסתתרו להם והירח נראה מעורפל ורחוק.
הידקתי את הסוודר הפשוט שלבשתי אל גופי, היה לי מעט קר.
הרמתי שוב את מבטי לשמים, והפעם הצלחתי לראות כוכבים מנצנצים באפילה.
כוכב אחד בלט במיוחד - הוא היה קטן וכמעט נסתר, אך היה בו משהו עוצמתי. הוא שמר על הירח.
•••

נחתנו היום בבוקר. הטיסות היו ארוכות, אך חלקות.
היינו בדרכינו אל החיים החדשים שלנו למשך השנתיים הבאות בארץ חדשה לחלוטין - אוסטרליה עיר החיות.
האמת, קצת שמחתי על המעבר. אמנם הוא היה כרוך בעזיבת כל חבריי ולימודיי מאחור, כל מה שגדלתי עליו עד היום, אך קיבלתי הזדמנות חד פעמית ליצור לעצמי חיים חדשים לגמרי, ולהכיר מקום חדש וכל זאת בחינם אין כסף.
אהבתי את הרעיון.

תחילה קיבלנו חדר קטן במלון נחמד, עד שנמצא לעצמינו דירה. עזרתי להוריי לסדר מעט את הדברים ואחר הודעתי להם שאני יוצאת קצת לטייל.
"תשמרי על עצמך!" חייכה אלי אמא, "ובבקשה תעדכני מה קורה איתך ושימי לב לאן את הולכת, שלא תיאבדי." ביקשה.
"בטח אמא!" חיבקתי אותה בחיוך ויצאתי.
מזג האוויר בחוץ היה נעים, מעט קריר. הלכתי לאורך הרחובות, בולעת במבטי את הבניינים הגבוהים ואת האנשים ההולכים. אפילו רכבת הייתה שם, ונמל. רשמתי לעצמי לבדוק את החופים בהמשך.
הפלאפון רטט לי ביד. העפתי מבט בצג, וחיוך מיידי עלה על פניי.
"אביטלי!" קראתי בשמחה, מצמידה את הצג לאוזני.
אביטל הייתה חברתי הטובה ביותר. גדלנו ביחד ועברנו הרבה תהפוכות, אך בסופו של דבר התחשלנו מהכל ונוצרה בינינו חברות חזקה ומוצקה. אהבתי אותה מאוד.
"סתווש! איך שם בנתיים?" אביטל אהבה להגיע לעניין מהר. היא שנאה שיחות שלא התקיימו פנים אל פנים, אבל לא היו לה הרבה אופציות במצב הנתון.
"רק הגענו." צחקתי, "אבל בנתיים הכל נראה נחמד. מחר אני כבר מתחילה ללמוד, אני מקווה שאסתדר בקלות עם השפה..."
"אני בטוחה שתסתדרי! תמיד היית החכמה מבין שתינו." שמעתי חיוך בקולה.
"אני יודעת." חייכתי לעצמי בשעשוע.
המשכתי ללכת ברחובות העיר הססגונית תוך כדי פטפוט רגיל עם אביטל, כשחיוך מרחף על שפתיי לאורך כל השיחה.
לפתע יכולתי להרגיש זוג עיניים בוחנות אותי מאחור.
הסתובבתי וכמתוך אינסטינקט פנימי איגרפתי את כף ידי הקטנה. חשש נע בעיני.
הסתכלתי סביבי, וראיתי נער מסתכל עלי כשמצחו מקומט בתימהון קל.
כשהבחין ששמתי לב אליו החל להתקרב לעברי כשחיוך קל שבקלים מרצד על קצות פיו.
הייתי אמורה להסתובב חזרה ופשוט ללכת משם, אבל לא עשיתי את זה. במקום ללכת הרמתי גבה כשואלת, וחיכיתי שיגיד משהו שיסביר את עצמו.


---


סיפור חדש שהתחלתי סתם כי התחשק לי לכתוב סגנון כזה..
קצת קצר אבל לא נורא, זו רק ההתחלה :)
אשמח מאוד אם תגיבו/תאהבו/כל דבר אחר, זה חשוב לי
יום טוב לכולם ❤
The darkרות.IM ALSurvivesמאיה דקל
רות.
25/11/2016 10:39
אוהבת את הכתיבה שלך בכל סוגי הקטעים שאת מעלה ואת הסיפורים בפרט, את יודעת לכתוב סיפור, ליצור עלילה ועניין וזה לא ז'אנר קל, תמשיכי לכתוב ! :)
YN71
25/11/2016 10:50
וואו תודה רבה רות! ממש משמח לשמוע, במיוחד ממך שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך! תודה שוב ❤
רות.
25/11/2016 10:53
❤❤
IM AL
25/11/2016 15:32
היי,
אוהב חיכיתי כבר לסיפור חדש שלך, מחכה כבר לפרק הבא.
לא צריך לומר שוב את הערצתי אל יכולת כתיבת הסיפור שלך יכולת שכפי הנראה לא קיימת בי.
את מספרת סיפור בצורה מהממת.
רוצה עוד !!!
YN71
26/11/2016 22:12
תודה רבה, ממש כיף לשמוע! :) המשך בעז"ה בקרוב :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: