עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"הפסק לחפש את הדרך אל האושר, התחל לראות את האושר שבדרך."
כתיבה היא הדרך שלי אל האושר :)

מוזמנים להגיב, לאהוב, לדבר.. אשמח לכל דבר :)
וכיוון שאין פה אפשרות לפרטי.. מוזמנים באינסטגרם such_random. תרגישו חופשי!
חברים
יהלוםsunshineBlacKEyesיותםDo what I wantIM AL
Survives
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
לשם עפות ציפורים/יראת

לשם עפות ציפורים בעיניים סגורות:
צוללות חסרות דאגות
ומחכות.

תהום שהיה ולעולם לא ישוב
ריח ההדר והפריחה
עפות אל הלא נודע
מעבר לכל דמיון
סיפור ללא שם
•  פרק 1
•  פרק 2
Built by Shrapnel
•  פרק 1
•  פרק 2
•  פרק 3
•  פרק 4

את, הכל את

01/01/2017 15:02
YN71
החיים, דברים שכאלה
לא יודעת, כזה צפוי שתתחילי בלא יודעת. את כל הזמן לא יודעת. ואת כזאת דרמטית. למי אכפת. את חושבת שכל הבלבול נוצר מהחברה. אז תגידו לי, ממתי את שמה על מה שהחברה אומרת בכלל? ממתי אכפת לך בכלל מה יגידו אחרים? תמיד היית את ברשות עצמך, תמיד היית את לבד. תמיד. גם אם קצת נפתחת אליהם והמצב היה יותר טוב מבעבר, תמיד בתוך תוכך היית לבד. וגם העדפת להיות לבד. להתבודד. הגעת למצב כזה שאת מעדיפה להישאר לבד בשבת מאשר לנסוע ולהיות עם אנשים, כדי שלא תהיי לבד. את מתבודדת. כן, זה מה שאת. מתבודדת. כשאת אומרת את זה ככה זה נשמע כמו קללה.. אבל תכלס זאת לא קללה. זה סתם כרגיל דרמטי. אף פעם לא היית אדם שמראה מעצמו הרבה, רק החברות שלך יודעות את הסודות שלך. רק החברה אפילו אפשר לומר. החברה מגיל אפס שעברת איתה כל כך הרבה. ובדיוק בגלל זה רק היא יודעת. ואז מגיע השלב שאת שוב שואלת, מה החברה עשתה לך? למה נהיית כזאת.. שפוטה של דיבורי החברה? מה קרה לך שם בדרך? לא יודעת, כשזה מגיע גם מהחברות האמיתיות שלך אולי הן באמת צודקות? אולי.. אולי את העיוורת פה? אולי את לא רואה את התמונה המלאה? אולי את הטיפשה שתישאר טיפשה אם הלב שלה לא יתאחה? לא, זה לא נכון. הלב שלך שלם. יש בו פשוט כמה סדקים. את חושבת שהוא נשבר. אבל זה לא כל כך כואב. זה כן כואב, אבל רק בגלל דיבורי החברה שאמרו לך כל הזמן שזה צריך לקרות ותעשי עם זה משהו כבר ותתגברו על זה כבר, זוג מטומטמים. אנחנו פשוט יודעים הרבה יותר מכם, אתם רק זוג מטומטמים עיוורים שלא רואים כלום מסביבכם ולידכם. מתי תתפכחו כבר ותבינו שאפשר להתגבר על כל דבר אם רק רוצים. תראי אותך, העיניים שלך נוצצות כל פעם שרק מזכירים את השם שלו. כל פעם! נוצצות. ממה זה תגידי אם לא מאהבה? ולמה הוא כזה טיפש? את מאוהבת בו, תקלטי טיפשה. אז אתם לא רק מטומטמים, אתם גם טיפשים. מה יהיה איתכם תגידי? מתי מתי מתי תתפכחו ותגדלו? אז את תחשבי לעצמך, אולי את באמת טיפשה? אולי את באמת אוהבת אותו, מאוהבת בו? אולי אפשר להתגבר על כל המכשולים בדרך? אולי.. את באמת טיפשה. תראי כולם מסביבך שואלים אותך מתי תהיו כבר זוג אוהבים ולא זוג מטומטמים שלא מכירים בעצמם, הרי רואים שאתם חולים אחד לשניה על התחת. אז את באמת טיפשה. את מאוהבת בו, לא רק אוהבת אותו. כי דת ודברים אחרים הם רק מכשול בדרך. לא כך? יופי, עכשיו תפסיקי להיות טיפשה ותעשי עם זה משהו. אבל.. בלי אבל. את כזאת טיפשה. אז את תסחבי את כל זה על הלב זמן ארוך ותתני לזה להתבשל לאט לאט על אש נמוכה עד שזה ישרוף את כולך, החברה תשרוף אותך. תאכל אותך בלי מלח. וזה יעוור אותך. זה יטשטש לך את הגבולות. למרות שאת נאחזת בהם מדי פעם והם מחזיקים אותך, הם יעלמו. יטשטשו ויתפוגגו כלא היו. ואת תביני שמה שנשאר ממך זה רק טיפשה. טיפשה מאוהבת. אבל הכל יהיה אשליה. אשליה אחת גדולה. כי את לא מאוהבת בו, לא.. את אוהבת אותו. ויש הבדל אם תתהו. מאוהבת אומר שתרצי מערכת יחסים, תרצי מגע ואהבה, תרצי אותו, מאהבה ומסינוור. אוהבת אומר שתרצי אותו, אותו, בתור החבר הכי טוב שלך. בתור מה שהוא היה עד היום. גם אחרי שעיוורו אותך הוא המשיך להיות אותו אחד, פשוט עיוורו אותך וחשבת שאת מאוהבת. תרצי אותו בתור האחד שאת יכולה לשים עליו את הראש שלך ולא לדאוג. רק לדעת שהוא יהיה שם תמיד בשבילך, יודע אותך עד עמקי נשמתך. יודע גם מבלי לראות שום דבר פיזי. יודע מלראות את עמקי נשמתך ולהכיר אותך דרכם. את כל השחור והאדום והאפור והלבן שלך, את כולך. תרצי אותו שיהיה שם תמיד להקשיב לשטויות שלך, לאהוב אותך כמו שאת אוהבת אותו, לצחוק איתך ועליך בלי בושה. להיות האח התאום שמעולם לא היה לך. האוזן הקשבת. כנראה שחבר ממין זכר זה טיפה שונה מחברה, גם הכי טובה. זה תמיד יהיה שונה כי בבסיס שלנו המינים שונים. אז הכל שונה. זה בא ביחד. תרצי אותו אפילו לישון עליו, כי הוא מרגיע אותך. תרצי אותו לתת לו מכות פה ושם, כי איזה מין אחים אתם אם אין ביניכם מכות עלובות? ותרצי אותו לתת לו מתנה ביום הולדת שלו, כי הוא אח שלך ובאחים משקיעים את הנשמה אם צריך. תרצי אותו. תרצי אותו כמו שהוא. ואתם תגידו שוב, את לא מבינה שכל זה מעבר לאהבה?! את שוב טיפשה?! ואת תעני להם בנועם שלא, זה לא מעבר. הוא שונה ואת שונה וכל אחד מקבל את השונה בדרך שלו, אבל זה כאן ולא מעבר. והפלאשבקים שלך יכו בך כשהוא יגיד את המשפט הזה שלא הכל נגמר במערכת יחסים, טעות. הוא צודק, אבל זו נקודה רגישה אצלך ולא בטוח שהוא קישר את זה באותו הרגע. אז החלקת את זה. או שלא, כי נפלט לך המשפט ההוא. אבל זה בסדר, יש לך עבר כזה דפוק והוא יודע את זה, הוא יודע שלפעמים את מסבכת כל דבר בגללו. ואם הוא לא יודע עכשיו הוא יודע. קשה להחליק את העבר רחוק ממך, כמה שתנסי. ואת מנסה. אבל קשה. והוא לעולם לעולם לא יפגע בך. לעולם. את יודעת את זה. את סומכת עליו בכל לבך. והוא יודע שאם הוא כן יפגע בך זה ינפץ אותך לרסיסים קטנים שיפגעו גם בו בסופו של דבר. כי ככה זה בין אחים. אז חברה יקרה, אתם יצרתם אצלה בועת אשליה. והיא ניפצה אותה. לא בעזרתכם, כלבים. סוף מוחץ.

IM ALרות.Survivesהדסמאיה דקלThe dark
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: